ממגנים את עצמנו לדעת

אני רוצה להתחיל ברשותכם בהצהרה מפוצצת ואולי קצת יומרנית: הפרעות חרדה, הן אחת משלוש התופעות הנפשיות השכיחות ביותר בעולם המערבי כיום , הן הגורמות העיקריות למצבי לחץ, חוסר תפקוד, ובעיות בריאות. אנשים מנהלים חיים שלמים מבעד למערכי החרדות שלהם ומקבלים אותן כגזרת גורל בו בזמן שטענתי היא: הפרעות חרדה הן הקלות ביותר לטיפול והן יכולות להעלם לחלוטין תוך פרק זמן קצר ביותר. אני יודע שברגעים אלו ממש, מתקוממים עלי לא מעט אנשי מקצוע המתפרנסים מגרירת הפרעות חרדה לטיפולים ארוכי טווח, ראשית, זה בסדר- לא ממש אכפת לי ושנית , באם יקראו את המאמר עד תומו יבינו גם הם שהפער בינינו לא עד כדי כך גדול. בראש ובראשונה חשוב שנזכור כי חרדות הן מושג רחב וכמובן שאין כוונתי להתייחס כאן לכל האספקטים של אבחון וטיפול. מטרת העל של מאמר זה היא לשים את הדגש על נקודות המפתח דרכן ניתן להגיע לפתרונות. מהי חרדה? ראשית , בואו נתייחס להגדרה הקלינית של הפרעות חרדה כפי שהיא מוצגת באתרי קופות החולים והמרפאות. מה זה? הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף על סכנה. מצבי חרדה מתגלים בצורות שונות ובעוצמות שונות ויכולים לגרום לקשת רחבה של תופעות - החל מחוסר נוחות וכלה בדפיקות לב מואצות, רעד, הזעה וסחרחורת. לפעמים החרדה היא תגובה מוגזמת למצב אמיתי ולפעמים היא מייצרת פוביה הגורמת להימנעות ממצבים שונים הנתפסים כמאיימים. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. הפרעות חרדה נחלקות לכמה אבחנות ספציפיות: • הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder) - ובקיצור: GAD- • הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) - ובקיצור: OCD- • הפרעת פאניקה (Panic Disorder). • הפרעת דחק פוסט־טראומתית (Posttraumatic Stress Disorder) - ובקיצור: PTSD- • חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder). • פוביה פשוטה/ספציפית (Specific Phobia). ממה נגרמת חרדה? הפרעות חרדה עלולות להתפתח מגורמים שונים, ולא תמיד ניתן להצביע על סיבה אחת בלבד לבעיה. מקובל לחשוב שחרדה נובעת מגורמים פסיכולוגיים (כמו אישיות), מאירועים שקרו במהלך החיים ומסגנון חיים וגם מגורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח. מציאות או סרט? בניגוד לפחד, שבעיקרו הוא תחושה בריאה , הישרדותית ונחוצה כדי שנוכל להגיב לסכנות , חרדה אינה משקפת סכנה מיידית ומציאותית. לדוגמא: אדם חוצה את הכביש בהסח הדעת ורכב מגיח במהירות וצופר, האדם מגיב לפחד שנוצר בו וניצל מהסכנה. חרדה לעומת זו, אם נשתמש בדוגמת הכביש , היא התחושה שתמנע מהאדם לחצות כביש בפעם הבאה בשל אותו אירוע. תחושת החרדה מובילה את האדם במרבית המקרים לפעולות הימנעות כביכול כדי להתגונן, אולם דווקא ההמנעות , מטביעה את החרדה עמוק בתוך סדר היום שלנו, כשאר על פניו , הדבר הטוב ביותר עבור האדם בכביש הוא לחצות מיד שוב ובבטחה. דרך ההתנהלות המניעתית הופכת את האדם לבמאי ולתסריטאי האימה היצירתי בתבל. הדמיון , שהוא הכלי החופשי ביותר שיש לאדם, משתמש בחוסר מגבלותיו כדי לייצר סצנות מזינות חרדה לצורך מניעת חשיפה מהאדם. הנחת היסוד הראשונה שלנו היא כי "חרדה אינה מציאות". בין אם החרדה דמיונית לחלוטין ובין אם יש מאחוריה אירוע שעובד לא כראוי, את מרבית התקפי החרדה אנשים חווים כאשר אין ביניהם ובין מושא החרדה כל זיקה. אדם יושב בסלון ביתו, נזכר ברכב שכמעט דרס אותו וחווה סימפטומים פיזיים ממש כאילו הוא שוב על הכביש. אצבע על ההדק אחת הדרכים לזהות ולהבדיל בין חרדה לבין פחד היא על ידי איתור הטריגר. לחרדות ישנו מנגנון גירוי מותאם שמוביל את החרדה להתפרצות. שוב נחזור לדוגמא שהצגנו. הכביש – במקרה עליו דיברנו , יכול להיות הטריגר לחרדה של האדם שחצה את הכביש בחוסר שימת לב. כביש, לדעת הרוב, אינו דבר מפחיד ועדיין ישנם אנשים שחוששים לנסוע ברכב , בתוך העיר או מחוצה לה. עצם המחשבה על הטריגר, מולידה סימפטומים פיזיים עוד טרם יצא האדם מביתו. הבעיתיות בטיפול בהפרעות חרדה נפש האדם הייתה ועודנה המסתורין הגדול ביותר עלי אדמות. כל מה שנלמד לאחר מאות שנים של מחקרים מגלה בעיקר עד כמה נשגבת היא מבינתנו. כדבריו של שלמה המלך בקהלת "אחכמה והיא רחוקה ממני". יחד עם זאת , טיפול נכון בהפרעות חרדה יכול להיות קצר טווח ויעיל אך הבעיתיות נוצרת כאשר אנו לא שמים את לבנו לגורמים הפסיכולוגיים , הפיזיולוגים והכימיים שגרמו להפרעות אלה. כל עוד לא נטפל בגורמים , הלוא החרדה היא רק סימפטום , פתיר אמנם , אבל יכולה לחזור שוב ביתר שאת. מבנה האישיות של האדם שנוצר כאמור ברובו בגילאים 0-7 , זקוק לתהליך מקיף של זיהוי אמונות מגבילות ברמת הזהות או ההתנהגות, עיבוד מחדש של חוויות בעלות עצימות רגשית גבוהה, של הטבעות והחלטות מפתח שקיבלנו בצורה לא מודעת. תהליך שכזה מעניק מזור לבעיות השורשיות ולא רק לסימפטומים. שם העבודה האמיתית צריכה להתבצע. הטיפול התרופתי להפרעות חרדה הינו טיפול אפקטיבי ויעיל. אל לנו למטפלים לחדור לתחומים לא לנו. אני מייעץ באופן קבוע למטופלי ולתלמידי הסובלים מהפרעות חרדה להיוועץ עם פסיכיאטר ולשלב טיפול שיחתי ורפואי גם יחד. הטיפול התרופתי נועד בעיקרו לספק איזון הורמונלי ולהפחית עצימויות רגשיות. ישנן לא מעט אמונות מגבילות בכל הנוגע לטיפול תרופתי , עצתי היא אחת. הקפידו לבחור את אנשי המקצוע הטובים ביותר. עקרונות הטיפול שלי בעבודתי עם הפרעות חרדה ישנם מספר דגשים בהם אני מתמקד כדי להנמיך את עצימות ההפרעה ולפתח עמידות בפני הטריגרים. אחשוף בפניכם מספר עקרונות מפתח: מיקוד בהווה - עבודה על תשומת הלב משולבת מיינדפולנס: חרדה היא תמיד פונקציה של עתיד או עבר. אני יכול לפתח חרדה מאירוע שהיה בעבר ותרחישיו מנהלים עבורי את העתיד או לחילופין אני יכול להיות חרד ממושא חרדה בלתי ידוע או שמקורו לא ידוע. הנחת היסוד שלי טוענת כי באם יש לאדם זמן להכנס לחרדה משמע באותו רגע הוא מוגן. בכל מקרה אחר , הוא היה צריך להגיב , פעולת התגובה היא פעולה המוציאה אנרגיה החוצה. הפאסיביות בחרדה מייצרת מעצור אנרגטי ומובילה את האדם להתמודדות ללא פורקן מה שמייצר עיבוד לקוי של האירוע. בכל זמן שהחרדה מופיעה נלמד להסב את תשומת הלב אל ההווה המוגן. קבלה של החרדה במקום הדחקתה: אחד הפחדים הטבעיים ביותר בטבע הוא פחד הראשוניות. תחשבו על אדם שפגשתם לראשונה ועל תחושת הזרות שקוננה בכם. בזמן התקפי חרדה, אנו נמנעים מלחוות את אותן תחושות מעיקות, מייצרים סוג של הדחקה לא מודעת של האירוע. בפעם הבאה שנחשף לטריגר והחרדה תתעורר היא תגיע במלוא הדרה ועוצמתה כאילו פגשנו בה לראשונה. אני מדריך את מטופלי לשוחח עם החרדה. להבין שאנחנו בעיצומה של חוייה רגשית, מאידך להסב את תשומת הלב להווה הבטוח ולקבל את החרדה באמירה מסוג: אני מבין שעכשיו אני חווה חרדה, זה בסדר, אני בוחר לא להאריך את משך הזמן שתשומת הלב שלי מושקעת בתסריטים ומבים שהפעם הבאה תהיה עוצמתית פחות. נשימות: הן עוגן תחישתי. מערך נשימות עמוקות וסדורות הוא כלי מפתח לטיפול באירועים בעלי עצימות רגשית גבוהה. ברגעי חרדה , הדופק מואץ , המדדים נוסקים אל על. היכולת לחזור באותו הרגע למערך הנשימות הסדורות שלנו, יסדיר אט אט את המדדים עד למצב הנורמה. ההרגל החשוב מכל: כמו בכל תחום טיפולי , חשוב ביותר לזכור שבעיה או הפרעה החוזרים על עצמם מייצרים הרגל. ההרגל הוא לא רק התנהגותי אלא גם כימי פיזיולוגי. אדם שסבל מהפרעות חרדה במשך שנים , החלק הלימבי במוח מורגל להפריש הורמונים המאיצים את תחושת העצימות והסכנה. גם אם גמלנו את המטופל מהחרדה , עדיין ההרגל בעינו ולכן, חזרתיות ויצירת התניה חדשה ופעולות המייצרות הורמונים אחרים , חשובים ביותר. לא די בלפתור הפרעה, צריך להתרגל לחיות בלעדיה.